כִּי מַה שֶּׁהוּא נֶגֶד רְצוֹן הָאָדָם – הוּא רַע בְּעֵינָיו, וְצַר לוֹ לְקַבְּלוֹ, אֲבָל כְּשֶׁיּוֹדֵעַ וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל נִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא אֶחָד הַפָּשׁוּט בְּתַכְלִית הַפְּשִׁיטוּת, שֶׁכָּל כַּוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְטוֹבָה תָּמִיד – בְּוַדַּאי יִמְצָא בְּתוֹךְ כָּל הַצָּרוֹת הַרְחָבוֹת גְּדוֹלוֹת לְנַחֵם וּלְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ, לִהְיוֹת מוֹדֶה עַל הֶעָבָר וְצוֹעֵק לְהַבָּא, וְעַל-יְדֵי-זֶה יִתְבַּטְּלוּ כָּל הַצָּרוֹת לְגַמְרֵי.
(ליקוטי הלכות, כלאי בהמה ד', אות ט"ז)


לזכור את ה' בכל זמן
וְהַכְּלָל, שֶׁאֵין שׁוּם הִתְנַצְּלוּת לוֹמַר שֶׁעַכְשָׁו בְּאוֹתוֹ הָעֵת


לעשות בכל פעם התחלה
הַיּוֹם אֲנִי מַתְחִיל וְטוֹב שֶׁיֹּאמַר הָאָדָם בִּשְׁעַת הִתְבּוֹדְדוּת


האדם הרחוק- יכול לעשות נחת לה' יותר מהצדיקים!
כִּי זֶה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ – כְּשֶׁמַּעֲלִין