כֹּחַ לְתַקֵּן הַכֹּל!

וְגַם מַה שֶּׁיֵּשׁ שֶׁאֵינָם מַאֲמִינִים בְּעַצְמָם, שֶׁהֵם יוּכְלוּ לְקַבֵּל תִּקּוּן לְפִי עֹצֶם רִבּוּי קִלְקוּלָם בְּכָל פַּעַם בְּלִי שִׁעוּר, אַף-עַל-פִּי שֶׁתּוֹלִין בְּקַלְקָלָה בְּעַצְמָם – גַּם זֶה הוּא בְּחִינַת מְנִיעַת הַמֹּחַ, שֶׁאֵינָם מַאֲמִינִים בִּגְדֻלַּת חַסְדֵי ה' יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר לֹא תַּמְנוּ וְלֹא כָּלוּ לְעוֹלָם, וּבִגְדֻלַּת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לְתַקֵּן הַכֹּל בְּכָל פַּעַם, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, בִּפְרָט אַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם – שֶׁעוֹלִים בְּכָל פַּעַם לְמַדְרֵגוֹת עֲצוּמוֹת כָּל כָּךְ, וּמַמְשִׁיכִים חֲסָדִים נִפְלָאִים חֲדָשִׁים בְּכָל פַּעַם – עַד שֶׁכָּל מִי שֶׁחָפֵץ לְקַבְּלָם יָכוֹל לִזְכּוֹת עַל יָדָם וּלְהִתְתַּקֵּן, אַף אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. 
(ליקוטי הלכות, הכשר כלים ד', אות ז')