קָשֶׁה מְאֹד לָשׁוּב – כִּי הַבַּעַל דָּבָר [היצר הרע] אוֹרֵב מְאֹד מְאֹד וּמִתְפַּשֵּׁט לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב, וְהַכֹּל חֲפֵצִים לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ – וְאַף עַל פִּי כֵן רֻבָּם רְחוֹקִים מְאֹד מִדַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה, וְהָעִקָּר – מֵחֲמַת שֶׁאֵינָם מְשִֹימִים אֶל לֵב לִשְֹמֹחַ בִּמְעַט הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם, כִּי הָעַצְבוּת וּמָרָה-שְׁחוֹרָה מַזֶּקֶת בְּיוֹתֵר מֵהַכֹּל.
(ליקוטי הלכות, פריקה וטעינה ד', אות ל"ה)
קראו חיזוקים נוספים:
רק לצפות לישועה וזוכים לאחרית הטוב
וְהָעִקָּר מַה שֶּׁאָנוּ מְצַפִּים לִישׁוּעָה וּמְקַוִּים לְאַחֲרִית טוֹב