וְהַכְּלָל, שֶׁאֵין שׁוּם הִתְנַצְּלוּת לוֹמַר שֶׁעַכְשָׁו בְּאוֹתוֹ הָעֵת וּבְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם אִי אֶפְשָׁר לִי לִזְכֹּר אֶת ה', כִּי אַדְּרַבָּא – שָׁם דַּיְקָא בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם וּבְאוֹתוֹ הָעֵת דַּיְקָא, בְּוַדַּאי יֵשׁ לְךָ רְמָזִים הַמְיֻחָדִים לְךָ דַּיְקָא, כְּפִי מַדְרֵגָתְךָ עַכְשָׁו דַּיְקָא, כְּפִי מַה שֶּׁהוּא לְשֶׁבַח אוֹ לִגְנַאי, וְאַתָּה בִּמְקוֹמְךָ הַזֶּה בְּאוֹתוֹ הָעֵת דַּיְקָא, תּוּכַל עַכְשָׁו דַּיְקָא לִזְכֹּר אֶת ה' יִתְבָּרַךְ, וְלָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי ה' יִתְבָּרַךְ מְצַמְצֵם עַצְמוֹ מֵאֵין סוֹף עַד אֵין תַּכְלִית מִתְּחִלַּת נְקֻדַּת הַבְּרִיאָה וְכוּ', וּמְרַמֵּז רְמָזִים לְכָל אָדָם בְּכָל יוֹם, וּבְכָל מָקוֹם, לְפִי הָאָדָם, וּלְפִי הָעֵת, וּלְפִי הַמָּקוֹם דַּיְקָא וְכוּ' כַּנַּ"ל, וְהָבֵן הֵיטֵב דְּבָרִים אֵלּוּ לְמַעֲשֶֹה וּלְהַנְהָגָה וְעֵצָה טוֹבָה, וְיֶעֱרַב לְךָ מְאֹד בְּעֵזֶר ה' … וּמִי שֶׁאֵין לוֹ שֵֹכֶל לְהַעֲמִיק בָּזֶה בְּדַעְתּוֹ צָרִיךְ עַל כָּל פָּנִים לְהַאֲמִין בָּזֶה בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, וַאֲזַי יוּכַל לִזְכֹּר אֶת ה' בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן וּבְכָל הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לְמַעְלָה אוֹ לְמַטָּה חַס וְשָׁלוֹם, כִּי ה' יִתְבָּרַךְ מְצַמְצֵם עַצְמוֹ בְּכָל יוֹם בְּכָל מָקוֹם וּמְרַמֵּז רְמָזִים וְכוּ' כַּנַּ"ל. (ליקוטי הלכות, שוכר ג', אות ח')
