כִּי מַה שֶּׁהוּא נֶגֶד רְצוֹן הָאָדָם – הוּא רַע בְּעֵינָיו, וְצַר לוֹ לְקַבְּלוֹ, אֲבָל כְּשֶׁיּוֹדֵעַ וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל נִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא אֶחָד הַפָּשׁוּט בְּתַכְלִית הַפְּשִׁיטוּת, שֶׁכָּל כַּוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְטוֹבָה תָּמִיד – בְּוַדַּאי יִמְצָא בְּתוֹךְ כָּל הַצָּרוֹת הַרְחָבוֹת גְּדוֹלוֹת לְנַחֵם וּלְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ, לִהְיוֹת מוֹדֶה עַל הֶעָבָר וְצוֹעֵק לְהַבָּא, וְעַל-יְדֵי-זֶה יִתְבַּטְּלוּ כָּל הַצָּרוֹת לְגַמְרֵי.
(ליקוטי הלכות, כלאי בהמה ד', אות ט"ז)



שיחות הרן קמא, בעניין התיקון הכללי
בְּסִימָן צ"ב "לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא". תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה רַחֲמָנָא

וְרַק בִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית
שָׁמַעְתִּי בִשְׁמוֹ [של ר' נחמן] שֶׁדִּבֶּר עִם אִישׁ

