דיבור המתקבל

ללא ספק אחד הדברים היפים והעוצמתיים שעם ישראל ניחן בו הוא ריבוי הדעות וההשקפות. חז"ל אומרים (ברכות נ"ח): "כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות". היופי ביהדות הוא שלמרות העובדה שיש המון במשותף לכל אחד ואחד מבני העם היהודי, עדיין  הדעות וההשקפות של כל אחד שונה מאחד לשני. על זה כבר נאמר בהלצה: "שני יהודים, מאה דעות…".

כפי שבתזמורת מנגנים מגוון עצום של כלים מוזיקאליים בעת ובעונה אחת ואין הם מפריעים אחד לשני, אלא להיפך משתלבים אחד עם השני ויוצרים הרמוניה,  כך גם בעם היהודי פסיפס הדעות גורם ומעורר לחתירה תמידית אל האמת.

גם בחסידות יש הנחת יסוד שבזמן בו שני אנשים בעלי דעות שונות חולקים את דעותיהם, הרי שהם עוברים תהליך המכונה "מקבלין דין מין דין" (מקבלים זה מזה), וכל אחד מאיר בחברו את הנקודה המיוחדת שיש בו, מה שאין בחברו, ולהיפך.

אולם, גם לנקודה המבורכת הזאת יכול להיות מנגנון מאוד הרסני. לא אחת אנו מוצאים את עצמנו מדברים עם אנשים ומביעים את דעתנו בנושאים שונים מבלי שדעותינו  מתקבלות אצל הצד השומע. לא בליבו ולא על אוזניו. רבים המקרים בהם אמרנו לקרובנו: "אתה רוצה שאני אגיד לך את האמת?!" והצד שכנגד ממש לא מעוניין ולא רוצה לשמוע אמת כזאת. אמת שמרחיקה אותו מתפיסת העולם שבה הוא מאמין ששונה בתכלית מהאמת שלו. אנחנו כל כך מאמינים בדעות שלנו וחושבים שהן הכי צודקות עד שאנחנו בכלל לא שמים לב אם 'בשם האמת' שיצאה מפינו לא הרסנו יותר מאשר בנינו.

אז מה עושים? מצד אחד בכל יהודי יש נקודה קדושה שהוא משתוקק לדבר עליה ולהשמיע אותה, ומצד שני יכול להיות שדעותינו לא יתקבלו וחמור מכך, יגרמו שבר וחרבן לסובבים אותנו!!

בפרשת חיי שרה, אליעזר עבד אברהם, מחפש אישה ליצחק אבינו. הוא רואה את גמילות החסדים של רבקה, מעניק לה צמידים ורק לאחר מכן שואל אותה בת מי היא. בהמשך אליעזר נפגש עם אחיה של רבקה, לבן הארמי. בפגישה זו אליעזר מספר לו את השתלשלות האירועים בצורה הפוכה לגמרי ממה שקרה בפועל. הוא אומר לו שראשית הוא שאל אותה בת מי היא ורק לאחר מכן העניק לה את הצמידים.

הרב אליהו דסלר זצ"ל ביאר מדוע שינה אליעזר בדבריו ולימדנו יסוד גדול (מכתב מאליהו ב,ב):

"כאן רצתה התורה ללמדנו פרשה בתורת הנגיעות. כל אדם יש לו גבול לראייתו הטבעית, ואין העין תופסת מה שמחוץ לחצי העיגול של שדה הראייה. מי שעיניו חלשות ונזקק למשקפיים, שדה ראייתו מצומצם יותר מזה שהוא בריא. כמו כן הדבר ברוחניות. אין אדם יכול לראות בבירור ולעמוד על האמת אלא באותו שטח עד שמדרגתו מגעת. מי שנמצא במדרגה תחתונה אינו יכול להשיג דברי השייכים למדרגה יותר גבוהה. וזהו הלימוד משינוי סדר המעשים בסיפורו של אליעזר. אמונתו העמוקה של אליעזר הם גרמו שישים הצמידים על ידי רבקה בטרם ששאל על משפחתה, כי בטוח היה בלי שום ספק מה תהיה תשובתה, אך בבואו לספר הדברים ללבן הכיר בחכמתו שאי אפשר לספר להם את הדברים כהוייתם, כי במדרגתם לא יוכלו בשום אופן להשיג אמונה ובטחון, כי מי שגבול ראייתו מצומצם- לעולם לא יתפוס אמיתתן של מדרגות רמות"

דעות, מחשבות ואמונות הם כלים מאוד עוצמתיים. בדומה למקרה של אליעזר עבד אברהם, עלינו להתבונן בחיים שלנו ולבדוק איך מתי ובאיזה אופן אנו משחררים את האמת החוצה. על כך אמרו חז"ל: "כשם שמצווה על אדם לומר דבר הנשמע, כך מצווה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע". לעיתים עדיפה שתיקה על פני דיבור שאולי יצא מפינו ונשמע מבחינה צלילית, אך אין הוא מתקבל וכאילו לא נאמר כלל.

יהי רצון שנזכה לדיבור קדוש, מדוייק ומדוד שיקוב את לב האבן.

 לתגובות:  eladonshahar@gmail.com