"וידבר ה' אל משה ואל אהרן זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה…"
תכונה דומיננטית יש באדם כבר משחר ילדותו והיא הסקרנות. כבר מביאתו לעולם, התינוק חוקר, נוגע ומתבונן בכל פריט ודבר שנמצא בסביבתו. לאחר מכן, כשהוא גדל ומגיע לגיל הילדות, השאלה המפורסמת ביותר של הילדים היא: "למה?", והם רוצים הסבר לכל שאלה בכל תחום ועניין.וגם בשלבי בחרותו, האדם מנסה לרכוש לעצמו השכלה גבוהה, קורא ספרים ומעיין במאגרי מידע שונים. כל זאת על מנת לדעת ולהבין טוב יותר את המציאות וכך לספק את יצר הסקרנות, והרצון לדעת ולהבין.
גם בלימוד התורה וגם במצוות שהקב"ה נתן לנו, אנו חותרים להבין ולגלות את החוכמה האלוקית והסודות שטמונים בתוכם.
טעמי המצוות מתחלקים לשניים- "מצוות שמעיות", "ומצוות שכליות". המצוות השכליות הם מצוות בהם ניתן למצוא הסבר מדוע צריך לקיימן ומדוע הם לטובת האדם שאמור לבצע אותם. בניגוד אליהם, המצוות השמעיות הם מצוות שאין לנו השגה והבנה בהם כלל.
בפרשתנו, הקב"ה מצווה את משה רבנו להורות לכהנים להזות אפר פרה אדומה על טמאי המתים, על מנת שיטהרו אותם מטומאתם.
המדרש מספר שהקב"ה גילה את סוד המצווה וטעמה למשה רבנו בלבד. מצוות "פרה אדומה" מייצגת נאמנה את המצוות שלהם אין שום הסבר והבנה מה התועלת בקיומם. אפילו שלמה המלך, החכם באדם, אמר על טעם מצווה זו: "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני"- ועל זה אומרים חז"ל, ששלמה המלך ביקש לעמוד על טעם פרה אך לא עלה בידו. כלומר, אפילו שלמה המלך אשר הקב"ה פתח לו את כל אוצרות החכמה העליונים, לא הצליח לתפוס ולהשיג מדוע דווקא הפרה האדומה מסוגלת לטהר.
כאן המקום לשאול, מדוע מחד הקב"ה "חושף טפח", נותן לנו את התורה הקדושה כדי שנוכל להבין, להחכים ולדעת אורחותיו ורצונותיו מאיתנו, ומאידך "מסתיר טפחיים", רוצה שנקיים מצוות ללא יכולת לרדת לשורשן ולהבינן לעומק, כמו מצוות פרה אדומה?
על כך אמר הרבי מקוצק: "לא הייתי רוצה לעבוד אלוקים כזה, שדרכיו מובנים לכל טיפה סרוחה". זאת אומרת, נכון שהקב"ה נתן לנו את התורה ורוצה שנבין את מהות החיים, אך מצד שני הוא רוצה שנעבוד אותו ונאמין בו גם במצבים שאיננו מבינים דבר ובכל זאת נקיים את המצוות. בשונה מבני האדם, שמבינים זה את זה ומצליחים לרדת לעומקם של דברים, בקשר שלנו עם הקב"ה, ובפרט בתורה ובמצוות, הדברים לא תמיד כן.
למעשה, מצוות פרה אדומה באה להורות לנו שיש דברים שלעולם לא נבין. הרבה פעמים אנחנו מנסים להסביר ולתרץ לעצמנו דברים רבים אשר לא מובנים לנו בתורה, בחיים ובכלל, ועדיין אחרי בירורים וחקירות אין אנו ממליחים להבינם.
באה התורה בפרשה זו ואומרת לנו שכשם שבמצוות פרה אדומה לא הבין אף אחד את טעמה חוץ ממשה רבנו, כך תדע שיש דברים שלא תוכל להבין לעולם ובכל זאת יש לך הכרח לקיימם. זוהי טובה גדולה מאוד עבורנו, שאנו מקיימים גם מצוות כאלו. כך מתבטאת נאמנותינו כלפי הקב"ה ואנו מגלים לפניו את רצוננו לקיים את מצוותיו גם אם לעיתים אין אנו מבינים אותן, וכל זאת מתוך אהבה ואמונה עיוורת אליו.
בכך שנתן לנו הקב"ה מצוות שמעיות כמו מצוות פרה אדומה, שעטנז ובשר וחלב, הוא רצה לגרום לנו שיסוד אמונתו בו יהיה מבוסס על אמונה ותמימות, כדי להרגילנו שעושים גם כשלא מבינים. ועל זה הסבירו בעלי המוסר: "אין קבלת עול מלכות שמים גדולה יותר, ממה שמקיימים מצוות ללא הבנה והסבר".
על מצווה זאת, מסביר רבי נתן, תלמידו הגדול של רבי נחמן מברסלב, בספר "ליקוטי הלכות", שמצווה זו לא באה ללמד רק על עצמה, אלא באה ללמד גם על כללות האמונה בקב"ה שאין להשיגה מתוך חקירה והבנה שכלית בלבד, אלא להאמין בפשיטות בקב"ה ובמצוותיו בדרך של חוקה לבד שזה עיקר האמונה. וכבר אמר הסבא מקלם: "אם אחד יאמין בה' מפני שלמד אמונתו על פי החקירה, יוכל לבוא חוקר אחר שיהפוך לו את החקירה על פיה".
יהי רצון שנזכה לדעת לעבוד את הקב"ה גם כשאין אנו מבינים הכל, ולקיים את המצוות בשמחה!
