רבי נתן שטרנהרץ, המוכר גם כרבי נתן מנמירוב או רבי נתן מברסלב או בשמו המקוצר מוהרנ"ת, תלמידו המובהק של רבנו הקדוש רבי נחמן מברסלב.
"צופה אני נשמה חדשה באוקראינה, נשמה זכה וטהורה שלא היתה מעודה בזה העולם השפל", אמר רבי נחמן לתלמידו המקובל רבי יודל מדאשיב, בשנת תקס"ב, לאחר שקבע את מגוריו בעיירה ברסלב.
בחמישה עשר בשבט שנת תק"מ ירדה לעולם נשמה חדשה (אך בנדיר, מובא בכתבי האר"י ז"ל, יורדות לעולם נשמות חדשות שעדיין לא היו בו) , נקיה מכל רבב, שנשלחה לעולמינו בדורות שטרם ביאת המשיח, לעבור לפני המחנה, להלחם ביצר הרע ובכוחותיו, המתגברים במערכה אחרונה זו, להסתיר את אור האמת.
ההתקרבות לרבי נחמן
ובנתיים, בשנת תקס"ב, נכנס רבינו לגור בברסלב, הסמוכה מאוד לנמירוב, מקום מגורי רבי נתן.
רבי נתן וחבירו רבי נפתלי, ששומעים על רבי חדש שהשתקע בעיירה הסמוכה, ושומעים כי הוא אינו מדבר כלל מגשמיות, כי אם מרוחניות בלבד, חושבים בליבם "הלא זאת אנו מחפשים!" ומחליטים לנסוע אליו.
ביום ראשון של סליחות, יצאו רבי נתן ורבי נפתלי בדרכם לרבינו.
המאור הגדול והמאור הקטן עומדים טרם פגישתם הראשונה, שעומדת לשנות את העולם לנצח…
הם נכנסים לרבינו, נותנים לו יד לשלום, ורבינו פותח פיו ואומר "מזה זמן רב אנו מכירים, אלא שעד עתה לא נפגשנו…", ורבי נתן נזכר לפתע באברך שראה בחלומו, האברך שהחזיקו מליפול, שיעצו איך לעלות, והנה הוא לפניו! הנה האברך!
רבינו שוחח עימם רבות, ובין דבריו סיפר להם שלשה סיפורים, שמטרתם הייתה לרמוז להם על מידת הקשר הראויה בין רבי לחסיד.
ובכן, רבי נתן התקרב. ושמחתו של רבינו, שידע כמה עתיד תלמידו החדש לפרסם את דרכו בעולם, היתה גדולה: "מעתה", הוא אומר, "איני בודד יותר"…
ואמר עוד "מודה אני לה' יתברך, שהזמין לי אברך אחד שמקוה אני שעל ידו לא תאבד אף מילה משיחותי".
ברבי נתן, ראה רבינו את האיש אשר לא יעשה מאומה על דעת עצמו, ואשר לא יהין לפרש בצורה מסולפת את דברי רבינו ורצונותיו, אלא ילמדם כמות שהם, בלא שינוי כלשהו, ולו הקל שבקלים; בו ראה רבינו את תלמידו, כפי שהיה יהושע אצל משה רבינו. ובתחילת התקרבותו אמר רבינו את התורה "קרא אל יהושע", שם מובא אודות משה, יהושע ואוהל מועד, וסיים רבינו כי בכל מקום שמזדמנים אליו הרב ותלמידו, קיימת שם בחינת משה ויהושע ואוהל מועד. הרמז היה ברור: כוונת רבינו היא לתלמידו, רבי נתן.
כך החל גילוי הדעת הגדול של רבינו: ממשיך דרכי, תלמידי הגדול והמוסמך היחיד לפרש את דברי ולהעבירם, הוא רבי נתן. הוא ולא אחר.
ורבינו אומר להם: "כבר אוליך אתכם בדרך חדשה, שכבר הלכו בה אבותינו – ואף על פי כן היא דרך חדשה".
ובשבת הראשונה להתקרבותם, והם סמוכים לשולחנו של רבינו, ונפשו של רבי נתן יוצאת מרוב כמיהה. משתמה הסעודה, לאחר חצות ליל, הוא אינו מצליח לישון. הוא יוצא אל היערות הסמוכים לברסלב, ושם, על גדות נהר בוג, הוא זועק לבוראו בלב עולה על גדותיו: "רבונו של עולם! בברסלב בוערת אש! הבער נא אש זו בליבי!!!"
לאחר שבת שבו רבי נתן ורבי נפתלי לביתם, ולקראת ראש השנה שבו לברסלב, לעשות את ימי ראש השנה במחיצת רבינו.
מאז והלאה, החל רבינו להכשיר את רבי נתן לתפקידו הגדול, להעביר את מסורתו ודרכו הלאה, אל הדורות הבאים.
פטירת רבי נתן
בבוקר פטירתו, יום שישי עשרה בטבת ה'-תר"ה (20.12.1844) קראו לפני ר' נתן את הסיפורים הראשונים של "שיחות הר"ן". הסיפור השני מסתיים במלים: "בואו נלך הביתה!" כששמע מלים אלה, הנהן ר' נתן בראשו, כאילו אמר: "כן, הגיע שעתי ללכת הביתה." סמוך יותר לכניסת השבת אמר פתאום להעולם, שלשה צרות היה בטבת, מהו הצרות, ולא זכרו, ואמר הוא בעצמו, בו מת עזרא הסופר ונכתבה תורה יונית ונבקעה העיר.ואמר בזה הלשון: נו אז עזרא הסופר גייט אוועק און טרייף פסול איז זיך מתגבר אזוי פיעל ווי סע היינט דא אלפים ורבבות טרייף פסול, נאר איך האף אז איין בלעטיל פון ספרי רבנו וועט זיין א תקון אויף אלדינג. נוא זאג איך אייך אן אז אייער עובדא זאל זיין איר זאלט דרוקן דיא ספרים, סע זאל זיין יפוצו מעינותיך חוצה, איהר זאלט זיין שטארק מיט געלט און מיט רצון און מיט טרחא [נו, כשעזרא הסופר נפטר, והרוע והפסול מתגברים כך כמו שהיום, לאלפים ולרבבות, רק אני מקווה שדף אחד מספרי רבינו יהיה תיקון על הכל! ובכן, אני מצווה אתכם, שתעסקו בהדפסת הספרים (ספרי רבינו ותלמידיו); שתהיו חזקים בענין זה בממון, ברצון ובטרחה!] ואחר כך לא דבר יותר, רק אמר: יברכך, וברכת המפיל, וחנון המרבה לסלוח, ומקדש השבת, וברוך אתה בקדש, אחד.
ענין זה נמשך ערך שעה וחצי, והסתלקותו היה ממש בנשיקה תיכף אחר הדלקת נר של שבת קדש, ובא לקבורה במוצאי שבת קדש בכבוד גדול עד למאד.
באותו ליל שבת שר' נתן נפטר בברסלב, לא היה שום אפשרות להעביר את הידיעה לאומן, ר' נפתלי – ידידו הטוב ביותר – שהיה באומן, חלם באותו ליל שבת חלום נורא בו הוא רואה את ר' נתן רץ. ר' נפתלי שאל אותו: נתן, "להיכן אתה רץ?" "איך? גלייך צום רבי'ן!" (אני? ישר לרבנו) ? השיב ר' נתן תוך שהוא ממשיך בריצתו. או אז הבין ר' נפתלי כי מוהרנ"ת איננו, הוא סיפר זאת לחסידים, הם לא רצו להאמין. אך לאחר השבת אומתה שמועה זו לדאבון לב כולם.
מחיבורי וספרי רבי נתן מברסלב:
- ליקוטי הלכות – חיבורו העיקרי המשלב בין ההלכה לבין תורת הנסתר על-פי לקוטי מוהר"ן
- ליקוטי עצות – ליקוט מליקוטי מוהר"ן, מסודר לפי נושאים ברשימה אלפביתית
- ליקוטי תפילות – תפילות המבוססות על המאמרים בלקוטי מוהר"ן
- עלים לתרופה – קובץ מכתביו של רבי נתן, אשר רובם יועדו לבנו רבי יצחק
- קיצור ליקוטי מוהר"ן
- חיי מוהר"ן
- שבחי הר"ן – שבחי רבו רבי נחמן ותיאור השתלשלות נסיעתו המופלאה לארץ ישראל בזמן מלחמת נפוליאון
- שיחות הר"ן – קובץ שיחות שנאמרו על ידי רבי נחמן בהזדמנויות שונות. בספר 308 שיחות ומאמרים, קצרים ברובם, המהווים מעין השלמה לעיקרי תורתו של רבי נחמן, המובאת בליקוטי מוהר"ן.
- ימי מוהרנ"ת (שהוא קרא לו "ימי נתן")
- שמות הצדיקים
- קנאת ה' צבאות