עִקַּר פְּנִימִיּוּת דְּבָרֵינוּ הוּא שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לִשְׂמֹחַ בַּה' בְּחִינַת "אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּה'", שֶׁזֶּה עִקַּר הַגְּאֻלָּה וְהַיְשׁוּעָה שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וְהָעִקָּר שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֵיךְ שֶׁהוּא, צָרִיךְ לִשְׂמֹחַ בַּמֶּה שֶׁהוּא זוֹכֶה עַל כָּל פָּנִים לוֹמַר "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ מִתְפָּאֲרִין בָּזֶה "אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וְכוּ'", כִּי זֶה כָּל חִיּוּתֵנוּ וְתִקְווֹתֵינוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא לָנֶצַח, כִּי לֹא יִשָּׁאֵר מֵהָאָדָם וּמֵהַזְּמַן הַפּוֹרֵחַ כְּלוּם, כִּי אִם שִׂמְחַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. (ליקוטי הלכות, ברכת הודאה ו, אות עה)
